על פי הנתונים הסטטיסטיים של China Trade Remedy Network של משרד המסחר, הודו פתחה ב-22 חקירות סעד סחר נגד סין בשנת 2023, והפכה למדינה עם המספר הגדול ביותר של חקירות סעד סחר נגד סין בעולם באותה שנה. ארצות הברית והאיחוד האירופי היו במקום השני והשלישי, עם 12 ותשעה מקרים, בהתאמה. לעומת זאת, בשנת 2023, סין פתחה רק בחקירת סעד מסחרי אחד נגד מדינות ואזורים אחרים, כלומר ביולי אשתקד הודיעה סין על חקירת אנטי-דמפינג על יבוא חומצה פרופיונית שמקורה בארצות הברית.
22 חקירות הסעד המסחרי שיזמה הודו נגד סין כוללות 20 מקרים נגד הובלה, תיק אחד נגד סובסידיות ותיק הגנה אחד. ביניהם, שלושת הענפים המובילים הם תעשיית חומרי גלם ומוצרים כימיים 10 מקרים, תעשיית מוצרי מתכת 4 מקרים, תעשיית מוצרים שאינם מתכת 2 מקרים. נתונים סטטיסטיים מראים שבשנת 2023, מדינות ואזורים אחרים פתחו ב-87 תיקי סעד מסחריים נגד סין, שלושת הודו, ארצות הברית והאיחוד האירופי, עם סך של 43 מקרים, המהווים 50% מהם. ביניהם, הודו היוו רבע עם 22 מקרים, והפכה למדינה שיזמה את החקירות הרבות ביותר לסעד מסחרי נגד סין. בסוף השנה שעברה, לשכת המסחר הבינלאומית של שנגחאי פודונג הזכירה ב"תדריך דינמי על כללי סעד סחר בינלאומי" כי כוחות הפרוטקציוניזם הסחר הפנימי של הודו נטועים עמוק, והיא משיקה לעתים קרובות חיכוכים סחר ואמצעי סחר בחו"ל. מאז 2014, מספר תיקי הסעד המסחרי שהוגשו בהודו הוא שני רק לארצות הברית בעולם. במיוחד בשנים האחרונות, עם הגירעון הסחר המתרחב בין סין להודו, החיכוך הסחר של הודו עם סין נעשה עז יותר ויותר. רק בסוף ספטמבר 2023, הודו פתחה ביותר מ-10 חקירות נגד סין תוך 10 ימים.
מנתונים של China Trade Remedy Information Network עולה כי בשנים האחרונות, צעדי הסחר הסחר של הודו נגד סין היו גבוהים והקדימו בהרבה את מדינות אחרות. Liu Xiaoxue, סגן מנהל מרכז המחקר של דרום אסיה של המכון לאסטרטגיה אסיה-פסיפיק ואסטרטגיה גלובלית של האקדמיה הסינית למדעי החברה, אמר בראיון ל"גלובל טיימס" כי הודו לא רק רוצה להפוך את הגירעון הסחר העצום עם סין. במשך זמן רב, אך גם נוקטת באמצעים שונים כדי לחזק את ההגנה על תעשיות מקומיות המונעות על ידי היעד האסטרטגי של "Make in India". לכן, זו הייתה אחת המדינות שביצעו את החקירות הרבות ביותר של סעד מסחרי נגד סין. בשנת 2023, LAN Jianxue, מנהל המכון למחקרי אסיה-פסיפיק של המכון למחקרים בינלאומיים בסין, הזכיר ב"אבולוציה והיציאה מיחסי סין-הודו" כי במשך זמן רב, החלום של הודו למעצמה גדולה היה תמיד עטופה ב"תסביך סין" חזק, כלומר, סין היא שורת ההתייחסות התחתונה למרדף של הודו אחר מעמד מעצמה גדולה, אך גם המתחרה או האובייקט העולה על מעמד הכוח הגדול שלה, וגם הגורם החיצוני המרכזי המשפיע על עלייתה. לאחר התקרית בעמק גלוואן ביוני 2020, יחסי סין-הודו סבלו מההשפעה החמורה ביותר מאז נורמליזציה של היחסים ב-1988, והיו תקועים במצב של "סטגנציה וחיכוך" במשך זמן רב. זה הזמן שבו הודו החלה להגביר צעדים מלאכותיים כדי למנוע סחר והשקעות דו-צדדיות נורמליות.
לו צ'ונהאו, מנכ"ל מכון דרום אסיה של מכון סין ליחסים בינלאומיים עכשוויים, כתב ב-27 בדצמבר בשנה שעברה כי "הניתוק הכלכלי והמסחרי" של הודו מסין הוא כמעט בלתי אפשרי, לא משנה מנקודת המבט של סין-הודית כלכלית וכלכלית. קשרי סחר או מהשוק העולמי. הוא סבור שיצוא הסחורות של סין להודו מרוכז מאוד, בעל ערך מוסף גבוה, ואף תופס עמדה דומיננטית מוחלטת בתחומי ציוד התקשורת, חומרי הגלם ותחומים נוספים. הודו לא יכולה לפתח את תעשיית הייצור שלה ללא שרשרת האספקה של סין; בנוסף, ההודים רגישים יותר למחיר הסחורה, מה שהופך גם מוצרים סיניים זולים בהודו לשוק למדי. Liu Xiaoxue אמר גם לכתב ה-Global Times כי נפח הסחר המתרחב בין סין להודו מראה בדיוק שהשרשרת התעשייתית של שתי המדינות משולבת מאוד, מה שגורם להודו לא להגיע ל"ניתוק" מסין בטווח הקצר. Liu Xiaoxue מאמין שחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי עם סין הוא בדיוק התנאים הנוחים למימוש "Make in India", והוא יכול לממש את התועלת ההדדית של שתי המדינות. לנוכח מגבלות הסחר התכופות של הודו, לשכת המסחר הבינלאומית של שנגחאי פודונג ציינה כי בפועל, משרד האוצר ההודי יקבל בסופו של דבר החלטה שלא לנקוט באמצעי אנטי-דמפינג לאחר שקילת האינטרס הציבורי של המשתמשים במורד הזרם. לפיכך, אם מפעלים סיניים יכולים לשתף פעולה באופן פעיל עם יבואנים הודיים וגופים בתעשייה במורד הזרם כדי להבהיר למשרד האוצר של הודו כי יישום צעדי אנטי-דמפה אינו באינטרס הציבורי של הודו מנקודת המבט של האינטרס הציבורי ואיזון השרשרת התעשייתית. , סביר להניח שזה יניע את משרד האוצר של הודו לקבל החלטה לטובת מיזמים סיניים.
